גם אנשים בוגרים רואים מפלצות, שדים ומלאכים

לאורך השנים נעשו פעולות שונות של אנשי מדע לבדוק האם אנחנו לבד ביקום הגדול, ואפילו נשלחו מסרים שונים לחלל החיצון בכדי לבחון אפשרות של יצירת קשר עם חיים תבוניים ברחבי החלל (METI, סט"י ועוד).

 

בהנחה שהמפץ הגדול התרחש לפני כ – 14 מיליארד שנים, כיצד ייתכן שעד היום טרם התגלו חיים תבוניים כאלה ושההרגשה של רבים מאתנו היא שאנחנו כאן לבד? האם ייתכן שהדרך שבה נקטנו עד היום, בכדי ליצור קשר עם אותם חיים תבוניים, שגויה והאגו האנושי הוא זה שמסתיר מאתנו את נוכחותם הקבועה של חיים תבוניים שמסתובבים כל הזמן בננו?

 

כחלק מהלימודים אצל ד"ר נאדר בוטו, נלמד גם נושא עולם הנשמות, הרוחות, והשדים. כי הרי אם אנחנו הנשמה שלנו ולא הגוף שמארח אותה, חשוב שנלמד ונכיר איך הדבר הזה עובד ואיך נוכל לממש את עצמנו בצורה הכי רחבה ואופטימלית שיש.

 

אחד הסיפורים המעניינים שד"ר נאדר מספר הוא אודות ילד שהגיע עם הוריו לטיפול. הילד סבל מפחדים ובמהלך הטיפול התברר שהוא רואה מפלצת / ישות אצלו בחדר. לאחר שתיאר את אותה מפלצת אמרה לפתע אמו: " אה, המפלצת הזו היא אמיתית?!". הסתבר שגם האימא נוהגת להבחין בה. אולם מינהגי החברה והמוסר גרמו לה לשמור את מחשבותיה לעצמה וללמוד להתעלם מאותה ישות.

 

התאוריה הזו אומרת שבגלל שיש בנו נשמה, שהיא חלק מעולם הרוח, ילדים קטנים יכולים להבחין יחסית בקלות בישויות מעולמות אלו, כי התדר שלהם עדיין קולט את האנרגיה הזו, של העולם ממנו הגיעה הנשמה שלהם לא מזמן, לפני שנכנסה בגופם. אולם ישנם אנשים בוגרים שיכולת זו נשארת אתם גם בבגרותם.

 

אם הילדים שלכם היה אומרים לכם שהם רואים מפלצת או שד, מה הייתם עושים? אם ילד מרגיש שהוא לא בסדר כי הוא חווה משהו שהוא לא יכול לשתף ושיקבלו אותו כמו שהוא, איך לדעתכם זה היה גורם לו להרגיש ואיך זה היה משפיע על התפקוד היום-יומי שלו?

 

ומה אם אדם בוגר היה אומר לכם שהוא רואה רוחות, שדים או חייזרים, איך הייתם מגיבים, שולחים אותו לפסיכיאטר או לאשפוז? שולחים אותה לטיפול המרה אצל רב? אתם יודעים בעצמכם שחוסר אותנטיות, הסתרה ו"מסכות" זה דבר מעייף מאוד. כשאדם לא יכול להיות מי שהוא לאורך זמן, זה מחליש אותו.

 

וכך, בחלק מהתהליכים שאני מקיים בקליניקה עם אנשים שחווים חרדות ואפילו דיכאון, נוצר שיפור ניכר במצבם כשנפתחת בפניהם האפשרות, סוף סוף להיות מי שהם. גם במקרים שבהם הם חווים את עצמם מחוץ לגוף (על מסעות אסטרליים אכתוב בלוג נפרד בהמשך), רואים ושומעים תקשור של מלאכים, מרגישים בנוכחות של ישויות או פוגשים חייזרים.

 

אני לא מדבר על אנשים מוזרים, שמסתכלים על הפינה של התקרה בחדר וממלמלים. אני מדבר על אנשים רגילים, שבמקום לדבר על כדורגל, בגדים, כסף וסקס, הם מדברים על מלאכים וחייזרים. הם רק עושים את זה בשקט כדי שלא ישמעו, מתוך החשש של "מה יגידו?". ויש הרבה אנשים כאלה. אולי את חלקם אתם אפילו מכירים היכרות עמוקה, אבל הם חוששים לדבר על זה אתכם או לידכם.

 

רק רצתי שתדעו, שאם הייתי הולך לבקר בביתו של חבר חדש, והייתי מרגיש ששופטים אותי על מה ומי שאני, על הבחירות שלי והיו נותנים לי תחושה שעצם זה שאני כמו שאני זה לא בסדר או לא מספיק טוב, לא הייתי נשאר שם דקה.

 

אז מה אתם אומרים, אם יצורים תבוניים היו יכולים להגיע אלינו ולהודיע על קיומם, אבל היו מרגישים שאנחנו המארחים שלהם שיפוטיים, חושבים שהם דפוקים או מסוכנים, האם לדעתכם הם היו חושפים את עצמם בפנינו, פשוט כמו שהם?

 

מוזמנות ומוזמנים לספר על המפלצות והשדים שלכם, אפשר גם באופן אישי ודיסקרטי.

 

זהו, אני לא יכול לשמור את זה יותר בבטן והחלטתי לספר לכם. לפעמים, כדי להרגיש את החיבור עם הטבע, אני מחבק עצים.

 

 

2 מחשבות על “גם אנשים בוגרים רואים מפלצות, שדים ומלאכים

  1. יש סידרה נהדרת בשם "חייזרים מן העבר" בערוץ ההיסטוריה של יס. שווה לך לצפות בפרקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *